הרבה מאיתנו נתקלים במצבים בהם אנו פוגשים בילדים שלנו את עצמנו.
פתאום, אנחנו הופכים להיות ההורים שלנו והם הופכים להיות אנחנו.
אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים על משפטים שהיו אומרים לנו או תגובות שהיינו מקבלים, ולמעשה בכך ממשיכים את העברה הבין- דורית שמשמרת שרשרת של תקשורת כואבת ומשקעים מן העבר, להווה ולעתיד.
ברגע שאנחנו נהיה במודעות, ונשים לב שאנחנו משכפלים את מערכות היחסים שלנו מול הורינו עם ילדנו-
נוכל לבחור אחרת
נוכל לבחור להאמין להם כשהם מעט משנים את פני הדברים לסיפור שלהם
נוכל לבחור לתמוך ולחזק כשהם לא מצליחים להקשיב או להתרכז
נוכל לבחור לחבק אותם כשהם בהתקף זעם ולתת להם את ההרגשה שאנחנו לגמרי שם איתם
נוכל לבחור- להקשיב אחרת
ברגע שניתן להם את מה שאנחנו לא קיבלנו והיינו כמהים לו, לא רק שנקטע את השרשרת, אנחנו גם נייצר ריפוי דיאדי
ריפוי לילדה שבי דרך הילדה שלי (זה עובד גם לצד השני)
אותה ילדה שקראו לה עצלנית כי קשה לה להתרכז- תקבל את העזרה והחיזוקים
אותה ילדה שאמרו לה שהיא משקרת- תקבל את ההקשבה ואת האמון לנקודת המבט שלה
אותה ילדה שצעקה והשתוללה – תקבל את החיבוק, ההרגעה והנוכחות
