כיצד לנהל ולווסת את התגובות שלנו באמצעות הצפה מהלא מודע- למודע
כמה כוח יש לתת-המודע שלנו
כמה הוא מנחה אותנו מבלי שאנחנו בכלל מודעים
כמה הוא מקושר לעולם הרגשי והעמוק שלנו
וכמה מדהים היה, אם היינו יכולים לגשת לאותו מרחב תודעתי ולפעול בהקשבה בהתאם למה שצף שם…
********************************************
היא הגיעה אלי לקליניקה, ילדה מתוקה, חכמה ורגישה.
ביחד אנחנו לומדות כיצד לפלס את הדרך למרחב הרגשי הלא מתומלל, כדי ללמוד כיצד לנהל את הרגשות והתגובות שלה, כך שהם לא ינהלו אותה.
ביקשתי ממנה לצייר רגשות שהיא רוצה, באופן אינטואיטיבי.
את חלקם היא בחרה ואת חלקם אני הצעתי בהכוונה קשובה, כשהיא קצת הרגישה ששום דבר לא עולה לה.
לכל רגש יש צבע משלו
לכל רגש יש תנועה אחרת
על כל רגש מפעילים עוצמה שונה
וכך, הגענו לדף צבעוני, מלא ברגשות, גם נעימים וגם פחות.
על כל רגש עברנו ודיברנו על בחירת הצבע או הציור שבחרה, על איפה היא מרגישה אותו בגוף והאם יש לו איזשהו דימוי שעולה לה כשהיא חושבת עליו (למשל: כעס = עשן מהאוזניים, התרגשות = פרפרים בבטן).
אחד הציורים שממש תפסו את תשומת ליבי היה הציור של "סבלנות".
שאלתי אותה מה היא ציירה והיא אמרה "שילוב ידיים, כי ככה אני נראית כשאני מחכה". שמנו לב שזה נראה כמו 8 שוכב על הצד, שזה כמו הסימן של האינסוף.
נקודת המבט הזו- האירה בה משהו והיא הרחיבה וסיפרה כמה קשה לה לחכות בסבלנות וראינו יחד איך תת המודע מנחה שסבלנות היא כמו המתנה אינסופית.
ומה קורה לנו כשאנחנו מרגישים שאנחנו מחכים ומחכים ושום דבר לא זז ולא קורה?
זה הופך את ההמתנה לקשה מנשוא, יש מעין תחושה שזה לא ייגמר, שנחכה פה לנצח.
תחושת הזמן מטשטשת בנו והתסכול הולך וגובר ושם- יוצא הכעס.
התובנה הזאת, שהגיעה מהחלק הלא מודע שלה, עזרה לה להבין את החוויה הפנימית שלה ומכאן אפשר גם לתת פתרונות מדויקים יותר עבורה.
כמו למשל:
-
האפשרות למדוד את הזמן האובייקטיבי ולהשוות לתחושת הזמן הסובייקטיבית ולגלות שלפעמים הזמן קצר יותר בפועל ממה שהרגשנו
-
להתאמן על ההמתנה באמצעות נשימות או דיבור פנימי אחר כמו: "הכל בסדר, זה ממש עוד מעט קורה"
-
חשיבה יצירתית- על מה אפשר לעשות בזמן שמחכים במקום רק לחכות.
כשנבין שיש דרכי התמודדות לאותה תחושה של ההמתנה האינסופית, נוכל להוריד את רף התסכול ולהרגיש הרבה יותר רגועים ושלווים.
כל זה הגיע מציור אינטואיטיבי פשוט.
על כל רגש אפשר להתעכב ולנסות להבין על מה תת המודע שלנו מזמין אותנו להתבונן בו ומה המקור האמיתי לקושי ולחוויה הפנימית שבתוכנו ובכך לדייק את המענה שיחזיר אותנו למצב של שלווה, רגיעה ואיזון.
ככל שנציף את הלא המודע- למודע, כך נוכל לדייק את המענה והפיתרון
וללמוד לנהל את התגובות שלנו מתוך חיבור אמיתי לחוויה הפנימית שבתוכנו.
