"למה אלוהים יצר לנו פצעים?"
שאל אותי איתי לפני כמה ימים.
לא הייתה לי תשובה בשבילו, אבל הבטחתי לו שאחזור אליו עם זה.
מאז, המשכתי להרהר בשאלה (החכמה להפליא!) שלו והיום, אחרי יום גדוש במדיטציות- התשובה הגיעה אלי!
אני סוחבת בתוכי כאב ילדות שמלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי.
לא הסכמתי לגעת בו.
זה אף פעם לא היה נראה לי הזמן הנכון.
פחדתי לגלות מה ייצא משם.
פחדתי להתפרק.
לא איפשרתי לזה פשוט להיות.
לאחרונה הפצע הזה הלך והתגבר והרגשתי שהוא מתחיל לנהל אותי וחשבתי גם, שמעבר לזה שזה מעיק עלי כאדם, גם כחלק מהאחריות שלי כמלווה אנשים בתהליכי התפתחות, אימון והעצמה – עלי לטפל בפצעים שלי
אז כמו שאני מעניקה עזרה, אני גם יודעת לפנות לאנשי מקצוע, כאשר אני רואה שאני צריכה עזרה כזאת בעצמי. אז הלכתי לאישה מדהימה! (המלצה בפוסט נפרד) שבתהליך שעברתי איתה גיליתי שהרבה מהכאב שאני סוחבת – לא בהכרח (כולו) שייך אלי.
לעיתים אנחנו סוחבים פצעים וכאבים שלא שייכים לנו.
לעיתים הם שייכים להורים שלנו, או להורים של ההורים שלנו, או לקרובים אחרים ממעגלי חיינו.
הם מתערבבים וזולגים לכאב שלנו והופכים לעוצמתיים עד שלא ניתנים להכלה.
בנקודה הזאת, אנחנו יכולים לקבל החלטה-
האם להמשיך לסחוב את הכאב?
או האם לעצור, להתבונן בו, לתת לו מקום ומרפה?
אני בחרתי באפשרות השנייה.
להוציא אותו החוצה, לנקות את מה שלא שייך אלי, שבחרתי באופן לא מודע לסחוב איתי.
ואז התשובה לשאלה של איתי הגיעה…
יש לנו פצעים כדי שנוכל לבחור;
מתי לטפל בהם
איך לטפל בהם
מול מי לטפל בהם.
יש לנו פצעים כדי שנוכל להתבונן עליהם ובהם.
לזהות מה שייך לנו ומה שייך למישהו אחר שהחלטנו לסחוב.
שנלמד לרפא אותם, שנבחר לרפא אותם.
לכל אחד מאיתנו (כמעט) יש פצע, כאב שהוא סוחב.
ברגע שנבחר לתת לכאב הזה מקום ומרפא- נוכל להיות אור לסובבים אותנו.
הריפוי הופך להיות לא רק שלנו, אם כי עבור כל מי שנוכח בחיינו.
הפצעים כאן- כדי שנלמד להקשיב לכאב שלנו ולתת לו מקום.
לאפשר לעצמנו להיות בכאב, זה בעצם לאפשר לעצמנו להיות באהבה.
חזרתי לאיתי בהתרגשות עם תשובה:
"אלוהים יצר לנו את הפצעים כדי שנלמד לרפא את עצמנו"
איתי: "הבנתי אמא, הלב מרפא את הפצעים ושואב את כל הכאב ואז מוחק אותו"
שאלתי תוך כדי התרגשות מההבנה שלו: "מה יש בתוך הלב שמאפשר את זה?"
איתי: "יש המון לבבות קטנים ובתוכם לבבות פצפונים ובתוכם חלקים קטנטנים של לבבות"
המסקנה המשותפת של שנינו, היא שאלוהים יצר את הפצעים כדי שנמצא את האהבה בתוכנו.
אז אם יש לכם כאב שאתם מרגישים שמנהל אתכם, משפיע עליכם, שואב מכם – תמצאו את הרגע הנכון לכאוב אותו ולהמיס אותו באהבה.
