זוגיות

זוגיות

ההזדמנות להכיר את עצמי דרך האחר

המפגש עם בן או בת הזוג שלנו, מייצר לנו שיקופים פנימיים שלא תמיד אנחנו מוכנים לראות או לקבל.

ברגע שאנחנו מרגישים שלא טוב לנו בקשר, שיש לנו קונפליקטים שחוזרים על עצמם ותלונות כלפי הצד השני, עלינו לעצור ולהתבונן על עצמנו מבחוץ, לנסות לראות את העמדה של האחר, לנסות להבין על מה הוא או היא בכלל מדברים? ולראות איזה מאמץ אני יכול לעשות מצידי כדי קצת יותר להתקרב לבן או בת הזוג, ואז אפשר להתחיל לעבוד.

 

במערכת יחסים, אנחנו לומדים את הצד השני דרך העולם הפנימי שלנו.

אנחנו פוגשים את עצמנו דרך האחר ולרוב הריבים שלנו הם על המפגש הקונפליקטואלי שלנו עם עצמנו, שמשתקף דרך בן או בת הזוג שלנו.

כדי להיות בשלום עם אדם אחר עלינו להיות קודם כל בשלום עם עצמנו ולקחת אחריות רגשית על מה שמתעורר בנו.

 

הרצון שלנו לשנות את הצד השני, או שמשהו בו ישתנה, כמו גישה לחיים – מפגיש אותנו עם חלקים שהיינו רוצים שגם ישתנו בתוכנו ואז אנחנו משליכים את זה על הצד השני באופן לא מודע.

למעשה, הצד השני רק משקף בווליום יותר גבוה את אותם חששות בתוכנו שהיינו מעדיפים לשים ב"השתק".

 

כל הקונפליקטים שיש לנו עם הצד השני הם למעשה שיקוף של קונפליקטים פנימיים עם עצמנו.

 

הריב הוא תוצאה של דיסהרמוניה פנימית שעלינו לזהות אותה ולעשות איתה עבודה.

ברגע שנהיה עם עצמנו ב- 100% ונקבל את כל החלקים שלנו באהבה ובהשלמה- נוכל להסתדר גם עם הצד השני.

זהו תנאי הכרחי, הגם שלא תמיד יהיה תנאי מספיק.

ההבנה הזאת היא לקיחת האחריות האמיתית בתקשורת התוך-אישית והבינאישית.

 

אם נצא מנקודת הנחה ששום דבר אינו אישי, אלא אישי של האחר, נוכל לנהל מערכת יחסים ותקשורת המושתתת על הבנה, חמלה, קבלה ונוכחות רגשית אמיתית.

הזוגיות האידיאלית בעיניי היא כזו שיש לכל אחד את המקום והביטוי שלו בתוך הקשר וזה משולב עם הזמן המשותף, עם החלקים ששזרנו יחד בחיינו וזאת מבלי לאבד את "האני האותנטי".

 

אני רוצה להדגים דרך שני מצבים כיצד העולם הפנימי הקונפליקטואלי בתוכי יכול להיות מושלך על אחר, כאשר אינני מודעת לכך ומה אני יכולה לעשות עם זה.

אם אני מרגישה חסרת ביטחון, אייחס כל פעולה של הצד השני לתחושות של ביטול או צמצום ואז אם לא אהיה מודעת  – אאשים אותו ב"הוא גורם לי להרגיש שאני לא מספיק טובה".

אבל אם אהיה מודעת ואבין שאף אחד לא גורם לי כלום, אלא יש חלק בתוכי שמאמין שאני לא מספיק טובה, הדרך שלי תהיה לעבוד על העצמה אישית, לראות כמה אני כן טובה, טיפוח הערך ותחושת העצמי שלי שאיפשהו שם, ככל הנראה בילדות ובמהלך הדרך – לא היו בנוכחות.

 

בזכות בן הזוג שלי אקבל שיקוף לנקודת המוצא שלי בכל מה שקשור לתפיסת הערך העצמי שלי ואם אבחר לעשות עם עצמי תהליך שבסופו ארגיש שאני טובה, שאני מספיקה, אף אחד לא יוכל "לגרום לי" לשום דבר. כי הרגשות, המחשבות והתפיסות שלי כלפי עצמי- יהיו תלויות רק בי ולא באף גורם חיצוני.

 

דוגמא נוספת, אם אני מאמינה שאני לא ראויה לאהבה, אפרש כל התנהגות של בן הזוג שלי כאילו הוא לא אוהב אותי או לא רוצה להיות איתי. העבודה שלי תהיה לראות את כל האהבה שאני מקבלת, להתחיל לתת אהבה לעצמי, לחיות חיים מתוך הכרת תודה, וכשאעלה את התדר שלי, כשאסכים לראות את האהבה שאני כן מקבלת ואעשה פעולות קונקרטיות להענקת האהבה החוצה – אאפשר לעצמי לקבל אותה גם מבן או מבת הזוג שלי.

 

ייתכן ואיפשהו בילדותי, האמנתי שאינני ראויה לאהבה ולכן, גם כשהיא הגיעה – לא הסכמתי לראות אותה, דחיתי אותה ובחרתי באופן לא מודע לנהל מערכת יחסים בהתנייה של אהבה=דחייה; ומאז אני או דוחה כל אהבה, או מייצרת מצבים לא מודעים שארגיש בהם דחויה על מנת לאשש את האמונה שאני לא ראויה לאהבה.

ברגע שאני מבינה את זה, אני יכולה לקחת על זה אחריות ולעבור עם עצמי תהליך אישי-פנימי שמסכים לקבל את האהבה לה אני ראויה ואז- גם אוכל לקבל אותה מבחוץ.

 

כל תהליך של שינוי מתחיל ברצון ובהסכמה שלנו לראות ולקבל דברים מנקודת מבט חדשה מתוך הקשבה פנימה והחוצה.

זוגיות

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
Call Now Button
צרו איתי קשר
close slider

מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה שעולה על רוחם, בין שתרצו להתייעץ על מצב קיים או שאתם מתעניינים בהזמנת סדנא לארגון שלכם. 

NEW VIEW LOGO

תודה שהצטרפתם אלינו

NEW VIEW LOGO

תודה שפנית אלי

אחזור בהקדם